המדריך השלם לקניית ציוד צילום משומש [ חלק ב' - קניית עדשה ]

אחד היתרונות הבולטים של קניית עדשות משומשות, הוא כמובן המחיר הנמוך משמעותית. כיום ניתן למצוא בקלות יחסית עדשות במצב מצוין במחיר של כ 70-80% מעלותה של עדשה חדשה. לא רק זה, אלה שבלא מעט מקרים תגלו שהעסקה כוללת בונוס קטן ונחמד, בדמות פילטר או מגן שמש שלא נמכר עם העדשה במקור. הבונוס שיכול לחסוך לכם עוד כמה מאות שקלים.

רכישת עדשה משומשת גם מקצצת לכם בהפסדים, במידה ותחליטו למכור אותה בעתיד. באופן חד משמעי, אתם תפסידו הרבה פחות כסף במכירת עדשה משומשת מאשר במכירת עדשה שקניתם חדשה.

בניגוד למצלמות דיגיטליות שמתחדשות מידי שנה - שנתיים לכל היותר, גרסאות חדשות של עדשות טובות יוצאות אחת ל 5-10 שנים, לעיתים אף יותר. הבלאי הטבעי בעדשות מודרניות, בניגוד למצלמות דיגיטליות, הוא נמוך יחסית, כך שבמידה והעדשה לא קיבלה מכות, רוב הסיכויים שהיא תמשיך לעבוד ללא רבב במשך שנים ארוכות.

כך שלפני שאתם רצים להוציא ממיטב כספיכם על עדשה חדשה, כדאי מאוד לבדוק את שוק העדשות המשומשות, שכן רובן באות מחובבי צילום ששומרים עליהן היטב.

קיבלתם החלטה לרכוש עדשה משומשת? החלק השני של המדריך שלי יבטיח שלא תצאו עם לימון אופטי מהעסקה.

שלב 1 - יצירת קשר ובירור פרטים

כמו בחלק הראשון של המדריך, גם במקרה הזה צרו קשר עם המוכר וקבלו תשובות לשאלות הבאות:

1.      איפה ומתי נקנתה העדשה? האם היא עדיין באחריות? במידה והעדשה נקנתה בחו"ל, לאחריות אין משמעות של ממש, אלה אם כן מדובר במקרה נדיר למדי של אחריות בינלאומית, שעדיין תקפה. דבר כזה יכול להוות בונוס נחמד.

2.      האם העדשה ביקרה אי פעם במעבדה? זה כולל בין היתר כיולים ואיפוסים ולאו דווקא תיקונים של מנגנונים כאלה ואחרים.

3.      מה מצב העדשה? אל תסתפקו בתיאור המקובל בלוח מודעות מכירה כגון "מצב מצוין", "כמו חדשה" וכו'. בררו בפרטים האם קיימים סימני שימוש על גוף העדשה? האם האלמנטים האופטיים נקיים משריטות ואבק?

4.      מה כלול במכירה? האם המוכר מצרף את כל הניירת המקורית, כולל הוראות משתמש והאריזה המקורית של העדשה? יתכן וזה פחות חשוב לכם, אך הדברים הללו עשויים להעלות את הערך המוסף ולהקל עליכם במידה ותרצו למכור את העדשה בעתיד.

5.      מאיפה המוכר בארץ או איפה אתם יכולים להיפגש לבדיקה של העדשה? עדשות משומשות ניתן למצוא בכל טווחי מחירים. לעיתים, במקרה של עדשה זולה יחסית, ייתכן ופשוט תמצאו שזה לא משתלם לנסוע רחוק מידי.

6.      מחיר מבוקש? כדאי מאוד לברר מראש מה הטווח מחירים בו נמכרת העדשה שאתם מחפשים. עדשות שומרות על הערך שלהן בצורה משמעותית יותר טובה לאורח השנים, בהשוואה למצלמות. לעדשה במצב טוב נהוג להוריד כ 15-20% ממחירה כחדשה, אבל זה יכול להשתנות בהתאם להצלחת הדגם הספציפי. ישנן עדשות שנחשבות לפחות מוצלחות, שעשויות לאבד מערכן גם יותר, מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא רוצה אותן.

שלב 2 - פגישה ובדיקה ויזואלית

כמו במקרה של מצלמות דיגיטליות, גם עדשות מומלץ מאוד לבדוק במקום שקט עם תאורה טובה, גם לחיפוש פגמים וגם לבדיקות תפעוליות. בדיקה מקיפה עשויה לקחת כ 20-30 דקות, ככה שחשוב לוודא שלא אתם ולא המוכר לא נמצאים בלחץ של זמן. דברים שרצוי להביא לבדיקה: חצובה, מחשב נייד, דף עם טקסט מודפס ומצלמה.

1.      בדיקה חיצונית של העדשה. סימני שימוש קלים יכולים להתבטא בעיקר במבריקות מסוימת של אזורים הבאים במגע עם הידיים. שריטות קלות ושפשופים על גוף העדשה, לא אמורים להדאיג אתכם, שכן הם לא פוגעים בתפקודה. אך מי שהשלמות חשובה לו, יכול לנסות ולהוריד מעט במחיר, במיוחד אם המוכר ציין בשיחה שקדמה לפגישה כי העדשה "כמו חדשה".  נערו את העדשה קלות והקשיבו להימצאות של רעשים מחשידים.

2.      הברזה של הפילטר. וודאו שההברזה נקייה ושלמה, נסו להרכיב פילטר, וודאו שהוא מתברג בצורה חלקה. במידה והעדשה מגיעה עם הפילטר, וודאו שהוא מתפרק בקלות.

3.      תושבת העדשה. אחד הסימנים שעשויים להצביע על פירוק והרכבה תכופים של העדשה, הוא סימני שפשוף על התושבת. וודאו שהתושבת תקינה והמסילות שלה ישרות ושלמות. וודאו שהמגעים האלקטרוניים נקיים מקורוזיה. במידה ותושבת העדשה עשויה ממתכת, וודאו שאין סימני פתיחה/סגירה על הברגים שמחברים אותה לגוף העדשה. סימנים כאלה עשויים להצביע על ביקורה במעבדת תיקונים במקרה הטוב, או פירוק ע"י אדם שלא הוסמך לכך, במקרה הפחות טוב. במידה והמוכר ציין במפורש כי העדשה לא עברה שום תיקונים, סימנים כאלה אמורים להדליק אצלכם נורה אדומה.

4.      טבעת מיקוד וזום. וודאו שהטבעות זזות בצורה חלקה ואחידה. בעדשות זום פשוטות יחסית, תיתכן התנגדות לא אחידה בטבעת זום, במעבר בין אורך מוקד קצר לארוך. כדאי לברר מראש אם התופעה קיימת בעדשה שאתם הולכים לרכוש. וודאו כי אין חופשים בין הטבעות לגוף העדשה.

5.      טבעת צמצם. במידה ומדובר בעדשה בעלת טבעת צמצם, וודאו כי ניתן לעבור בקלות בין הצמצמים והמעברים מאופיינים בקליקים ברורים ומדויקים. סגרו את הצמצם לערך המרבי וודאו כי עלי הצמצם שלמים ואין עליהם סימני שמן. (במידה ואין טבעת צמצם, את הבדיקה הנ"ל ניתן לבצע בשלב הבדיקה התפעולית)

6.      מפסקים. וודאו שלמות של מפסקי מיקוד ומייצב, במידה והם קיימים.

7.      מצב האופטיקה. התבוננו מקרוב הן באלמנט הקדמי והן באלמנט האחורי של העדשה. וודאו את שלמות הציפויים. וודאו כי אין שריטות על האלמנטים. שריטה קלה על האלמנט הקדמי לא אמורה להשפיע על איכות התמונה, במיוחד אם היא נמצאת בשוליים ולא במרכז, אך בהחלט יכולה להוות עילה לירידת ערך של העדשה. שריטה על האלמנט האחורי יכולה לגרום לשלל צרות ופגיעה באיכות התמונה, החל מירידה בקונטרסט ועד להבהקים לא סימפטיים במיוחד בתנאי צילום מאתגרים. התבוננו מקרוב דרך העדשה על שמיים בהירים או על מקור אור כלשהו. וודאו כי אין אבק בין האלמנטים (טרם הבדיקה, כדאי לוודא כי האלמנט הקדמי נקי מאבק, שלא יטעה אתכם). אם מדובר במספר אבקיקים בודדים, הדבר יכול להיחשב לתקין, במיוחד אם מדובר בעדשה שלא אטומה לאבק ולחות או אחת שידוע בתור "משאבת אבק".  אחת הסכנות הגדולות שקיימות לעדשות היא פטרייה. פטריות הורסות את ציפוי העדשה ובמקרים קיצוניים גם "צורבות" את פני השטח של האלמנט, דבר שפוגע בצורה דרסטית באיכות התמונה. בעדשה נגועה, ניתן להבחין בקלות יחסית בפטריות שנראות כמו כתמי מים על זכוכית בשלבים המוקדמים וכמו קורי עכביש שפזורים לרוחב אחד האלמנטים של העדשה, בשלבים מתקדמים יותר. ניתן לתקן את הנזק, אך ברוב המקרים עלות התיקון תעלה או תתקרב לעלותה של עדשה חדשה, דבר שהופך את התיקון ללא משתלם.

שלב 3 - בדיקה תפעולית

העדשה עברה את הבדיקות הנ"ל? הגיע הזמן לבדוק אותה על המצלמה

1.      בדיקת דיוק המיקוד האוטומטי (לא רלוונטי לעדשות בעלות מיקוד ידני בלבד). הרכיבו את העדשה על המצלמה ומקמו אותה על חצובה. פיתחו צמצם לערך המרבי שלו והעבירו את המיקוד למצב אוטומטי. אם העדשה היא קבועה, מקדו אותה על אובייקטים במרחקים שונים, החל ממרחק מיקוד מינימאלי ועד אינסוף. השתמשו בנקודת מיקוד מרכזית בלבד. במידה והבאתם איתכם מחשב נייד, רצוי להעלות אליו את התמונות ולבדוק שהמיקוד נופל היכן שתכננתם. לחליפין, אם הינכם בעלים של מצלמה בעלת מסך אחורי טוב מספיק, ניתן להסתפק בבדיקה גם בתוך המצלמה. במידה ומדובר בעדשת זום, בצעו את התהליך גם במספר אורכי מוקד.  במידה ויש בידיכם מצלמה בעלת אפשרות כיול פוקוס בעדשה  (focus micro adjustment), ניתן להבליג על סטיות קלות בפוקוס, שכן ניתן לתקן אותם בקלות יחסית דרך המצלמה בבית. במידה ואין לכם את האפשרות הנ"ל, רכישת עדשה שכזו היא על אחריותכם בלבד, שכן, סביר להניח שתצטרכו לשלוח אותה לכיול והתאמה לגוף המצלמה במעבדה מקצועית.

2.      בדיקת חדות ומרכוז האלמנטים.  מקמו את המצלמה על החצובה  ובניצב לדף טקסט שהבאתם איתכם. פתחו את הצמצם לערך המרבי ומקדו את העדשה על הדף, כאשר הטקסט ממלא את רוחב הפריים מצד לצד (אם מדובר בעדשה רחבה, רצוי להביא מספר דפים ולמקם אותם באותו מישור, כך שימלאו את כל הפריים. צלמו תמונה והעלו אותה למחשב. פתחו את התמונה בגודל מלא וודאו שמרכז התמונה חד בגבול הסביר. עברו על כל ארבעת הפינות של הצילום וודאו שחדות האותיות בכל הפינות זהה. אם גיליתם שיש הפרשי חדות דרסטיים בין הצדדים של התמונה, וודאו שוב שהמצלמה הייתה ניצבת לדפים. אם התופעה חוזרת על עצמה, סביר להניח שהעדשה בעלת סטייה במרכוז אחד האלמנטים. ניתן לתקן את הבעיה במעבדה מקצועית, דבר שעליכם לתאם מול המוכר במידה ואתם עדיין מעוניינים בעדשה (קיזוז עלות התיקון ממחיר העדשה או לחליפין טיפול בתיקון ע"י המוכר עצמו). במידה והעדשה עדיין באחריות, ניתן לבצע את התיקון במסגרתה.

3.      בדיקת מייצב. במידה וקיים בעדשה מייצב, וודאו את תקינותו. הביטו דרך העינית ולחצו חצי לחיצה על כפתור הצילום להפעלת המייצב. תוך כדי הפעולה הנ"ל נערו את המצלמה קלות מעלה - מטה. בצעו את הפעולה ב 2 מצבים, כאשר המייצב מופעל ו מכובה. במצב מופעל המייצב אמור "להחליק" את הרעידות בעינית. וודאו שאין רעשים חשודים בזמן שהמייצב פועל.

4.      בדיקת תקינות הצמצם. בעדשה בעלת שליטה אוטומטית בצמצם, סגרו את הערך במצלמה למקסימום אפשרי. השתמשו בכפתור ה DOF Preview, תוך כדי שאתם מסתכלים לכיוון העדשה. וודאו שעלי הצמצם נסגרים באופן מיידי עם לחיצת הכפתור. לאלה מכם שאין במצלמתם כפתור DOF Preview, ניתן לחליפין לעבור למצב BULB או כל מצב צילום אחד בו יש לכם שליטה על מהירות תריס נמוכה מספיק שתאפשר לכם לבחון את פעולתם ומצבם של עלי הצמצם.

5.      בדיקת תפקוד המפסקים. רוב העדשות המודרניות יכללו 2 מפסקים עיקריים, המעבר בין מיקוד ידני לאוטומטי והשני הפעלה/כיבוי של המייצב. וודאו ששניהם מתפקדים כראוי.

במידה והעדשה עברה את כל הבדיקות בהצלחה, היא תקינה, לפחות נכון לרגע הבדיקה. תתחדשו!

המדריך השלם לקניית ציוד צילום משומש [ חלק א' - קניית מצלמה ]

קצב ההתפתחות הטכנולוגית בעשורים האחרונים גרם להצפת השוק במכשירים חדשים מידי שנה. ההתפתחות הזו מן הסתם לא פסחה גם על עולם הצילום. מידי שנה יוצאים דגמים חדשים של מצלמות ולא מעט חובבי צילום מוצאים את עצמם במרדף אינסופי אחר הטכנולוגיה.

אך האם עצם העובדה שיצא דור חדש למצלמה, אומר שהדור הקודם נהיה פחות טוב? ממש לא. שוק המצלמות המשומשות מוצף היום בדגמים שעד לפני שנה-שנתיים היו נחשבים לשיא הטכנולוגיה, ובידיים הנכונות מסוגלים להוציא תוצאות מצוינות. וכל זה במחיר נמוך משמעותית מקניית ציוד חדש.

אך עם זאת, המון צלמים חובבים נרתעים מקניית ציוד משומש מסיבות כאלה ואחרות. בין אם זה חוסר אחריות של היצרן או פשוט כי הם לא יודעים מה לחפש ומה לבדוק בציוד המשומש כדי לא לקנות חתול בשק

המדריך הזה בא לתת מענה בדיוק לאותם אנשים ולמזער את הסיכויים לקנות ציוד פגום.

שלב 1 - יצירת קשר ובירור פרטים

אז ראיתם מודעת מכירה באינטרנט או שמעתם ממכר על מישהו שמוכר ציוד. השלב הראשון הוא יצירת קשר עם המוכר ובירור פרטים בסיסיים אודות המצלמה. עצה שלי, אל תנסו ליצור איתו קשר במייל או לשרשר שאלות בפורום בו הוא פרסם. בהנחה שהוא ציין מספר טלפון, פשוט תתקשרו, הרבה יותר נוח, מהיר ויעיל. בתום השיחה, תוודאו שקיבלתם תשובות לשאלות הבאות:

1.      איפה המצלמה נקנתה והאם עדיין קיימת אחריות?  אחריות היא עניין לא הכרחי, אך בהחלט בונוס נחמד כשמדובר ברכישת מצלמה משומשת. זה נותן שקט נפשי, לפחות לעתיד הקרוב. למה חשוב לברר איפה נקנתה המצלמה? בארצנו הקטנה, יש מספר קטן יחסית של חנויות צילום מקצועיות שאפשר לקנות בהן בראש שקט ובידיעה שבמקרה של בעיה תזכו ליחס ושירות טובים. מאידך, יש גם כמה חנויות ידועות לשמצה, ככה שגם אם המצלמה שנקנתה שם, עדיין באחריות, לא כדאי לבנות על זה שבהכרח תקבלו שם שירות.

2.      האם המצלמה ביקרה אי פעם במעבדת תיקונים? גם אם המצלמה עברה תיקון, לא צריך להיבהל. אך חשוב מאוד לברר מה בדיוק עבר תיקון ובאיזו מעבדה. כמו כן, האם התיקון עדיין באחריות. במידה וכן, מומלץ לבקש מהמוכר לצרף את הקבלה על התיקון, במידה ותחליטו לרכוש את המצלמה

3.      האם הייתה בשימוש אינטנסיבי, עבודת שטח, צילום אירועים? מקובל לחשוב שמצלמות שהיו בשימוש מקצועי, נחשפו לבלאי מוגזם. במידה ומדובר בצלם אירועים, ספורט או טבע שעוסק בצילום למחייתו, רוב הסיכויים שזה נכון. מאידך, מצלמות מסדרות חצי מקצועיות ומעלה, נועדו לעמוד בתנאי צילום קשים מהרגיל. כל עוד הבעלים של הציוד דאג לשמור עליו, לא אמורה להיות בעיה

4.      במידה ויש אפשרות לבדוק, כמה "קליקים" עשתה המצלמה? אולי הנתון הכי חשוב שחייבים לבדוק ברכישת מצלמה משומשת. במיוחד אם מדובר בקניה מצלם מקצועי. אחד החלקים שנחשפים להכי הרבה בלאי במצלמה, הוא התריס. במצלמות ברמת כניסה המפעל מבטיח עמידות עד כ 50-100 אלף קליקים. במצלמות מתקדמות יותר המספר עשוי להגיע ל 150 אלף בעוד שבסדרות המקצועיות של רוב החברות, התריס מדורג ל כ- 300 אלף קליקים. כמובן שהמספרים האלה חסרי משמעות למדי בעולם האמיתי. הייתי עד למצלמות שהתריס שלהן כשל לאחר כמה מאות צילומים, ומצד שני גם ראיתי מצלמות  שעברו יותר מחצי מיליון חשיפות והמשיכו לעבוד כמו חדשות. אך עם זאת, הנתון הזה הוא חשוב בשביל הערכה כמה המצלמה עבדה בפועל.

5.      מאיפה המוכר בארץ או איפה אתם יכולים להיפגש לבדיקה של המצלמה? אנו אומנם חיים במדינה קטנה יחסית, אך נושא הניידות ושיקולים של זמן פנוי הם מאוד אישיים אצל כל אחד ואחד. יתכן מאוד שהמוכר נמצא במקום מרוחק מידי עבורכם, בשביל להפוך את הרכישה לכדאית. כמובן, מומלץ לבדוק אפשרות של מפגש באמצע הדרך

6.      מחיר? אחרון חביב אך לא פחות חשוב. מומלץ מאוד, עוד לפני יצירת הקשר עם המוכר, לברר מחירי שוק של הדגם בו אתם מעוניינים. מצלמות בשוק יד שנייה, יורדות בערכן בכ 20-40%, תלוי במצב המצלמה ובגילה. במידה ומדובר במצלמה בת יותר מ 4 שנים, המחיר עשוי לרדת גם לכיוון ה 50% מעלותה במקור

שלב 2 - פגישה ובדיקה ויזואלית

אז קיבלתם תשובות לכל השאלות והחלטתם להיפגש עם המוכר ולהתרשם מהסחורה. מיקום ו שעת הפגישה חשובים מאוד. מומלץ מאוד להיפגש בשעות הצהריים, במקום ציבורי ומואר היטב.  חשוב מאוד לוודא שלא אתם ולא המוכר לא נמצאים בלחץ של זמן. הבדיקה צריכה להיות מקיפה ובאווירה רגועה. מאוד מומלץ להביא איתכם מחשב נייד, שכן חלק מהבדיקות מצריכות חיבור למחשב.

1.      בדיקה חיצונית של גוף המצלמה. שריטות קלות ושפשופים לא אמורים להדאיג אתכם יותר מידי. גם שריטות עמוקות יותר לא ישפיעו על תפקוד המצלמה, אך בהחלט יכולות לספר את ההיסטוריה שלה והיחס אותו היא קיבלה. במידה והמוכר טוען שהמצלמה כמעט ולא הייתה בשימוש, פרטים קטנים עשויים לאמת או לפסול את הטענות. רוב מוחלט של המצלמות מגיעות מהמפעל בגימור שחור מט. עם הזמן ובהתאם לאינטנסיביות של השימוש, אזורים מסוימים בגוף המצלמה מתחילים לקבל פני שטח מבריקים יותר בעקבות מגע עם עור הידיים והשתפשפות בבגדים. דבר נוסף, אליו כדאי לשים לב הוא הבלאי של רצועת צוואר באזור החיבור שלה עם גוף המצלמה. מקומות נוספים שעשויים להתריע על בלאי, הם תושבת מבזק ותושבת העדשה.

2.      בדיקה של כל הכפתורים וגלגלות. וודאו שהכול זז חלק ולשום כפתור אין תחושה של "דביקות" או התנגדות.

3.      תושבת העדשה, בית מראה וחיישן. פרקו את העדשה או את מכסה הגוף. וודאו שכל המגעים נראים תקינים ונקיים. וודאו שהמראה ומסך המיקוד נראים נקיים וללא שריטות. הדליקו את המצלמה ותעברו למצב BULB. תנו לחיצה ארוכה על כפתור הצילום להקפצת המראה וחשיפת החיישן. וודאו שהחיישן נקי וללא שריטות. כמובן, חשוב לוודא שאתם נמצאים במקום סגור וללא רוח או אבק באוויר, שיכול להגיע לחיישן בזמן הבדיקה. אין לחשוף את החיישן ליותר מכמה שניות בודדות.

שלב 3 - בדיקה תפעולית

עד כה הכול תקין? אפשר לעבור לבדיקה תפעולית של המצלמה שתבחן את תקינות כל המנגנונים החשובים.

1.      בדיקת מערכת מיקוד. השתמשו בעדשה שלכם שממקדת היטב על גוף אחר מניסיונכם, או לחליפין תבקשו עדשה מהמוכר לצורך הבדיקה, במידה ואין לכם. בדקו את דיוק המיקוד בכמה אורכי מוקד, בצמצם הכי פתוח ובכמה טווחים.

2.      בדיקת פיקסלים מתים וחמים. הרכיבו את מכסה העדשה. עברו למצב M. צלמו תמונה עם חשיפה של שנייה אחת לפחות, ברגישות הכי נמוכה של המצלמה. השתמשו בתוכנה זו ע"מ לבדוק את הימצאותם של פיקסלים מתים.

3.      בית מראה. עיברו למצב צילום רציף. לחצו לחיצה ממושכת על כפתור הצילום. וודאו שמהירות הצילום תואמת את המפרט של המצלמה ושהמראה עובדת בצורה חלקה וללא רעשים חשודים. בדגמים מסוימים, מהירות צילום רציף מרבית מותנית בהגדרות המצלמה שנוגעות להסרת רעשים. במידה ונראה לכם שהצילום הרציף איטי מידי, בדקו את ההגדרות הללו. אם אינכם מכירים את תפריטי המצלמה, היעזרו במוכר. כמו כן, ודאו שאתם מצלמים במהירות חשיפה גבוהה מספיק, שתאפשר צילום רציף במהירות מירבית (לרוב, מעל 1/250 שניה)

4.      דיוק מהירות התריס. וודאו שהתריס לא מזייף במהירויות גבוהות. צלמו מספר תמונות במהירות חשיפה גבוהה ביותר (לרוב 1/4000 או 1/8000 שנייה). וודאו שהתמונה המתקבלת נראית תקינה. אם יש צורך, העלו את האסא לצורך הבדיקה.

5.      בדיקת מבזק. במידה ויש מבזק מובנה, בדקו שמנגנון ההקפצה עובד היטב. בדקו שהמבזק עצמו עובד בצורה תקינה. במידה ויש לכם מבזק חיצוני, בדקו את תושבת המבזק על המצלמה. וודאו שיש תקשורת מלאה, שכל המגעים תקינים ואין חופשים בין התושבת לגוף המצלמה.

6.      בדיקת כפתורים וגלגלות. וודאו שכל הכפתורים מתפקדים בצורה חלקה ואמינה.

7.      ניקיון החיישן. הרכיבו עדשה וסגרו את הצמצם לערך המרבי (11-16 לפחות). צלמו קיר לבן או לחליפין שמיים כחולים ללא עננים (ודאו שהשמש נמצאת מאחוריכם). הימצאות מספר גרגירי אבק על החיישן אינה קריטית, אם המספר גדול מ 5, תוכלו לבקש ניקוי חיישן מהמוכר או קיזוז הולם במחיר.

8.      בדיקת יציאות וחיבורים. וודאו שכל החיבורים החיצוניים של המצלמה תקינים ומתפקדים. העיקריים שבהם, חיבור USB וחיבור לכבל שחרור/שלט רחוק.

9.      בית סוללה ופתח כרטיס זיכרון. וודאו שאין קורוזיה על המגעים. בפתח כרטיס הזיכרון, וודאו שכל הפינים ישרים ותקינים

כל הבדיקות עברו בהצלחה? מזל טוב. נכון לרגע הבדיקה, המצלמה שמישה.

אם בכל זאת אתם מרגישים לא בקיאים מספיק בכל הנושא, או מעוניינים בבדיקה מקיפה, גם לרכיבים האלקטרוניים של המצלמה, תמיד תוכלו לפנות למעבדת שירות מוסמכת של היבואן, שתבצע עבורכם בדיקה ממוחשבת למצלמה.

כנס יוגנד למדיה דיגיטלית

כנסים ותערוכות ציוד בנושא צילום הם דבר נדיר למדי במחוזנו, ולרוב מושכים תשומת לב רבה מחובבים ומקצוענים כאחד, שבאים להתעדכן בחידושים האחרונים בתחום.

היום קיבלתי מידע על אחד כזה, שהולך להתרחש ממש בזמן הקרוב, ובהחלט נשמע מעניין.

מדובר בכנס למדיה דיגיטלית של האחים יוגנד שיתקיים ב 13-15 בפברואר, בגני התערוכה, ת"א.

על פי המידע המוצג באתר, הכנס מתאים לכל העוסקים בתחום צילום הסטילס, הוידאו, עריכה והפקה. בכנס תערוכה ובה יוצגו מוצרים, פתרונות וחידושים של חברות מובילות בתחומן וכן כ-40 סדנאות מגוונות בנושאי צילום ועריכת וידאו הניתנות ע"י מרצים מהארץ ומחו"ל.

הכניסה לכנס ולתערוכה עצמה תהיה חופשית, בעוד שהרישום למגוון הסדנאות המקצועיות יהיה מותנה בתשלום.

בתור אחד שתמיד משתדל להיות עם היד על הדופק בכל מה שקשור לחידושים טכנולוגיים, אני בהחלט מתכוון לבקר במקום, דבר שאני ממליץ לכל מי שהצילום הוא חלק בלתי נפרד ממנו, בטח ובטח כשמדובר באירוע חינמי :)


לאתר הכנס ומידע נוסף

חוות דעת: Raynox DCR-250

לא פעם, שאלו אותי מה הדרך הטובה והזולה ביותר להיכנס אל עולם המאקרו. קיימות מספר שיטות מקובלות חוץ מרכישת עדשה יעודית. שיטות כמו טבעות הארכה או הפיכת עדשה. אך לשיטות אלה יש חסרונות גדולים מאוד בהשוואה למוצר הקטן עליו נדבר היום

לראשונה נחשפתי לריינוקס במהלך קורס צילום מאקרו שלקחתי בבית ספר של רועי גליץ והיה אז בהדרכתו של אלון קירה, אחד מצלמי המאקרו המוכרים והמוערכים בארץ. הופתעתי מאוד מהתוצאות שאפשר היה לקבל בעזרת חתיכת זכוכית בשווי כמה עשרות דולרים ומן הסתם מיהרתי לרכוש אחד כזה גם לעצמי.

כבר אז תהיתי, איך מוצר כל כך טוב וזול לא משווק בארץ. לצערי מאז חלפו יותר משנתיים, והמצב לא השתנה. עדיין המקום היחידי בו ניתן להשיג את הריינוקס הוא בחו"ל, הכי נוח ב EBAY. מחירו עומד היום על כ - 60$, לא כולל משלוח (בעיני חתיכת מציאה בהתחשב במה שהוא יודע לעשות).

לעמוד היצרן לחץ כאן

מפרט ומבנה 
DCR-250 מורכב מ 2 חלקים עיקריים. האלמנט האופטי והמתאם לעדשה. המתאם עצמו הוא קפיצי, ומתאים לכל עדשה שקוטר הפילטר שלה נע בין 52 ל 67 מ"מ. קוטר הפילטר של האלמנט האופטי עצמו הוא 49 מ"מ. במשקל של 60 גר', לא תרגישו אותו כשהוא מורכב על העדשה

העדשה עצמה מורכבת מ 3 אלמנטים ב 2 קבוצות, שלא כמו ברוב הדיופטרים הרגילים שאפשר למצוא בשוק, הפועלים על עיקרון של זכוכית מגדלת, כאן מדובר על מיני עדשה.

היצרן מציין עוצמת הגדלה של +8 דיופטר או X2 מיכולת ההגדלה של העדשה שברשותכם. כלומר על עדשה מאקרו יעודית, ריינוקס תספק לכם הגדלה של 2:1.

את העדשה ניתן להרכיב על כל עדשה או מצלמה קומפקטית בעלת תבריג סטנדרטי לפילטר או אחת שיש לה מתאם יעודי לאחד שכזה

על מצלמות עם חיישן APS-C המתאם יעבוד ללא האפלת פינות על כל עדשה בעלת אורך מוקד גדול מ 50מ"מ.
על מצלמות בעלות חיישן בגודל Full Frame העסק הופך ליותר בעייתי.
במקרה הזה יש 2 גורמים שמשפיעים על האפלת פינות בחיישן. הראשון הוא אורך המוקד של העדשה. השני הוא קוטר פיזי של האלמנט הקדמי. ככל שהוא גדול יותר ביחס לאלמנט של הריינוקס, ככה תקבלו יותר האפלת פינות.

להלן מספר דוגמאות של ריינוקס המורכב על עדשות שונות, והאפלת הפינות המתקבלת בצמצמים שונים (כל הצילומים בוצעו עם Canon 5D Mark II, כאמור, על מצלמות APS-C הבעיה הזאת לא קיימת)

Canon EF 50mm F1.4 - קוטר פילטר 58 מ"מ

Canon EF 100mm F/2.8 Macro USM - קוטר פילטר 58 מ"מ

 

Canon EF 700-200 F/4L IS @ 200mm - קוטר פילטר 67 מ"מ

איכות אופטית
מי שנכנס לתחום המאקרו, אמור להיות מודע לחשיבותה של אופטיקה איכותית בעדשות מאקרו. ריינוקס בהחלט לא מאכזבת כאן. למעשה היא כמעט ולא פוגעת בביצועים של העדשה עליה היא תורכב. הביצועים טובים לכל רוחב התמונה, אין עיוותי צבע, או כל דבר אחר שיכול להצביע על שימוש ב "תוספות" לעדשה המקורית


חוויית משתמש
על עדשת מאקרו יעודית, ריינוקס נותן הגדלה קרובה מאוד לסט טבעות הארכה שווה ערך ל 68 מ"מ, כלומר כמעט 2:1, כאשר השילוב של שניהם יניב הגדלה של כמעט 4:1. התמונות הבאות אמורות להמחיש על מה מדובר. (צולם עם Canon 50D)



בשביל להמחיש את ההבדל עשיתי השוואה גם עם עדשה אחרת שיש ברשותי,  Canon EF 50mm F/1.4

כפי שניתן לראות, ללא ריינוקס העדשה מצליחה להגיע להגדלה מקסימלית של 1:6.45 או X0.15 בלבד. עם ריינוקס היא מגיעה להגדלה מכובדת למדי של 1:1.7 או X0.58, שזה שיפור של כמעט 400%!

כשאני יוצא לצלם מאקרו, מעבר לכל הציוד הנלווה שאני שם בתיק, הריינוקס תמיד נמצא אצלי בכיס, בהישג יד. אחת הגדולות שלו היא קלות ומהירות ההרכבה. לוקח בדיוק שניה להרכיב או לפרק אותו מהעדשה בזכות התופסן בסגנון Snap On. זה בניגוד לאמצעים הנותנים תוצאות דומות, כמו מכפלים או טבעות הארכה, שמצריכים פירוק של העדשה עצמה.

עקב ההגדלות אליהן המתאם מסוגל להגיע, ייתכן ותחוו קושי מסויים בשימוש, לפחות בהתחלה. מרחק העבודה המינימלי לאובייקט המצולם מתקצר מאוד, וכך גם עומק השדה. מהר מאוד תגלו שבשביל להשיג עומק שדה סביר, אתם נאלצים לסגור צמצם עד כדי 16 או במקרים מסויימים אפילו יותר. הדבר מן הסתם ישפיע על כמות האור המגיעה אל החיישן, וסביר להניח שתצטרכו להשתמש במבזק בשביל להשיג מהירויות חשיפה סבירות.

צילום ללא חצובה בתנאי שטח יוכיח את עצמו כקשה עד קשה מאוד, שוב, בגלל הסיבות המפורטות לעיל.

סיכום
הדיופטר של ריינוקס אומנם לא התחליף המושלם לעדשת מאקרו יעודית, אך בהתחשב במחיר הנמוך ובאיכות אופטית משובחת, זה הדבר השני הכי טוב, בעיני. למי שרוצה להתנסות במאקרו ולקבל תוצאות באמת טובות, זה באמת מומלץ

יתרונות:

• קל, קטן, לא תופס מקום בתיק
• מגיע עם מתאם אוניברסלי המתאים למגוון רחב של עדשות, הרכבה ופירוק מיידיים
• זול מאוד יחסית לתוצאות שהוא יודע להפיק
• מצוין לחובבים בעלי תקציב דל שרוצים להתנסות בתחום וגם למתקדמים שרוצים עוד קצת קירבה
• איכות אופטית מצויינת בהשוואה לדיופטרים אחרים בשוק

חסרונות:

• יוצר האפלת פינות על רוב העדשות כשמורכב על מצלמת FF
• יש צורך בסגירת צמצם דרסטית עקב עומק שדה זעיר
• מוריד משמעותית את מרחק המיקוד המינימלי ומבטל אפשרות למיקוד באינסוף

תמונות שצולמו עם Raynox DCR-250 מורכבת על Canon 50D עם עדשת מאקרו 100מ"מ של קנון

הכל על גיבוי המידע במחשב

הדבר הכי יקר לנו, הצלמים, יותר מכל המצלמות, העדשות והציוד הנלווה, הוא התמונות אותן אנחנו מפיקים. בין אם מדובר בתמונה ספונטנית שצולמה במהלך בילוי עם חברים או צילום טכני שבוצע עבור לקוח, סביר להניח שזאת תהיה תמונה שבמקרה הטוב יהיה קשה לשחזר, במקרה הגרוע, יהיה מדובר באיבוד של רגע מונצח שלא יחזור על עצמו.

הסבירות שאדם ממוצע, בשבילו המחשב הוא רק אמצעי לבדיקת מיילים או עדכון סטטוס בפייסבוק, יגבה את המידע על הכונן הקשיח, היא שואפת לאפס בלשון המועטה. במקרה הכי גרוע, יצטרך להתקין מחדש את התוכנות ואולי יאבד תמונות מהסופ"ש ההוא בצפון.

אך לחובב צילום הפגיעה יכולה להיות הרבה יותר כואבת. ברוב המקרים, לכל תמונה מוקדשת מחשבה, לא מעט זמן נשרף במחשב על מנת להביא את התמונות למצב סופי בו הן יוצגו לקהל הרחב, או לפחות לחברים ומשפחה. וכשמדובר בכונן קשיח שהולך בגלל נפילת חשמל או חס וחלילה אסון גדול יותר, ייתכן ואותו צלם יאבד תמונות אותן הוא אסף, סידר, ועיבד במשך חודשים או אפילו שנים. והכל בגלל הגישה הכל כך מוכרת: "לי זה לא יקרה"

ישנם לא מעט דרכים לגבות תמונות או כל מידע חשוב אחר, אני אשתדל לעבור על כולן, מהזולות ועד ליקרות ביותר

דיסקים צרובים
פעם זה היה CD של 650MB... היום יחידת מדיה סטנדרטית היא DVD של 4.7GB שמסוגלת לאחסן 450-1000 תמונות JPEG באיכות מקסימלית, או 150-300 קבצי RAW. ישנן כמובן גם אופציות יקרות יותר, כמו DVD דו שכבתי המציע נפח איחסון כפול, HD DVD שמגיע ל 30GB וגולת הכותרת היא DVD Blu-ray שמגיע גם ל 50GB. ויש דיווחים על חברות שמפתחות מדיה לצריבה עד 100GB. אך אלה עולים לא מעט, וכשמדובר במדיה עדינה ופגיעה יחסית, הסיכון שנלקח בבחירת אפשרות זו, גדל. למעשה, בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב רק לפני שנים בודדות, היום גיבוי בדיסקים צרובים מתאים יותר לשירים או סרטים, או בהנחה שאתם רוצים לשלוח עותק עם תמונות למישהו שאתם מכירים

• יתרונות השיטה: פשוט, זול, מדיה זמינה כמעט בכל מקום
• חסרונות השיטה: חומר מתכלה, קריאה איטית, קשה מאוד לסידור ואירגון, הגיבוי לוקח יחסית הרבה זמן והתעסקות
• עלות 1GB של איחסון: 1 - 3 ש"ח

זכרונות ניידים - דיסק און קי
היום כמעט לכל אחד מאיתנו יש אחד כזה. אמצעי נוח ויעיל להעברת מידע. קומפקטי, נוח ופשוט לשימוש. בשנים האחרונות הטכנולוגיה השתפרה, הקיבולת עלתה והמחירים ירדו. זכרונות ניידים נחשבים לאחד מאמצעי האיכסון האמינים ביותר (כמובן, תלוי ביצרן ובדגם הזיכרון) מהסיבה הפשוטה שאין להם חלקים נעים כמו בכונן קשיח, ומשטח רגיש למפגעים חיצוניים כמו במדיית צרובים. כל המידע נשמר על צ'יפ סיליקון שמאוד עמיד גם בהבדלי טמפרטורה ולחות קיצוניים. אומנם המחיר ליחידת איחסון עדיין גבוהה מאוד בהשוואה לאפשרויות גיבוי אחרות, העמידות שלו ונוחות השימוש בו הופכים אותו לאופציה לגיטימית

• יתרונות השיטה: קטן, נייד, בעל חיבור USB. טוב כאמצעי גיבוי נוסף.
• חסרונות השיטה: קטן! יחסית קל לאבד. נפח איחסון מוגבל. מחיר יקר מאוד ליחידת איחסון.
• עלות 1GB של איחסון: 5 - 15 ש"ח

כונן קשיח חיצוני
המחירים שלהם ירדו פלאים בשנים האחרונות. באים במגוון גדלים ונפחים, החל מ 80GB ועד 2TB. חלקם הגדול מאפשר גיבוי בלחיצת כפתור. דגמים מסויימים מאפשרים חיבור לנתב ברשת ביתית וגישה נוחה ומהירה ממספר מחשבים המחוברים לרשת. למעשה, יש 2 אפשרויות, כונן בגודל סטנדרטי של 3.5" או כונן של מחשב נייד בגודל 2.5" במארז חיצוני עם חיבור USB. היתרון של הכונן הקטן הוא הניידות שלו ואפשרות לאחסן מחוץ לבית, דבר המגביר את הסיכויים לשמירה על מידע חשוב במקרה של פריצה, שריפה או כל אסון אחר.

• יתרונות השיטה: מהיר ונוח מאוד לשימוש,  מצוין לגיבוי של כמות מידע גדולה, ניידות טובה בכוננים קטנים
• חסרונות השיטה: פגיע לוירוסים, יש צורך בהרצת תוכנות גיבוי יעודיות והתאמת הגדרות לצרכים אישיים
• עלות 1GB של איחסון: 0.2 - 0.8 ש"ח

ארנק דיגיטלי המבוסס על כונן קשיח
מכשיר קטן ושימושי. מגיע במגוון נפחים, ועם קורא כרטיסים מובנה. שימושי מאוד בעיקר לאלה בינינו שמרבים לטייל בארץ ובעולם ומצויין להורדת תמונות מיידית ואיחסונן. טוב בעיקר כאמצעי גיבוי נוסף. לי יש אחד והוא תמיד צמוד אליי, ככה שגם אם קורה משהו בבית, תמיד יש לי את כל התמונות שלי מגובות. מחירם נע בין 1500 ל 2500ש"ח, תלוי בנפח. ישנם דגמים שבאים ללא כונן קשיח וניתן להתקין בהם כל כונן שתרצו, לרוב בגודל 2.5" (כונן סטנדרטי של מחשב נייד)

• יתרונות השיטה: קטן ונייד, טוב גם למטיילים שלא רוצים לסחוב איתם מחשב נייד להורדת תמונות, קורא כרטיסים מובנה ותמיכה בקבצי RAW, דגמים מסויימים מאפשרים שדרוג של כונן קשיח והגדלת נפח איחסון.
• חסרונות השיטה: יקר כמעט פי 3 בהשוואה לכונן קשיח נייד קטן, למרות שהוא מציע תכונות נוספות.
• עלות 1GB של איחסון: 3 - 5 ש"ח 

זוג כוננים במערך RAID 1
למי שלא מכיר את המושג, מערך RAID 1 הוא זוג כוננים קשיחים זהים מכל הבחינות (חברה, דגם, נפח וסוג החיבור), שמזוהים על ידי מערכת ההפעלה כמחיצה אחת, כאשר המידע שמועבר למחיצה זו מועתק ל 2 הכוננים בו זמנית. במקרה ויש כשל באחד הכוננים, המידע עדיין יהיה זמין בכונן השני שמהווה עותק מוחלט של אחיו חסר המזל.
אם החשש היחיד שקיים אצלכם הוא "מוות טבעי" של כונן קשיח, אופציה זו היא אולי הכי נוחה ויעילה שיש. הבעיות מתחילות כשיש צורך בהגדרת מערך שכזה, תהליך שעשוי להוות בעיה ל "מאותגרים טכנולוגית" שבינינו. הדבר הראשון והחשוב ביותר שתצטרכו במקרה כזה הוא לוח אם שתומך במערכי RAID. היום רוב מוחלט של לוחות אם באים עם אופציה זו מובנית, אך אם יש לכם מחשב ישן יחסית, ייתכן ותצטרכו לרכוש כרטיס המאפשר חיבור של 2 כוננים במערך שכזה. עלותו של כרטיס כזה נעה בין 150 ל 450 ש"ח בארץ, תלוי באפשרויות הכלולות בכרטיס.

• יתרונות השיטה: מרגע הגדרת המערך, הוא פועל אוטומטית לחלוטין, פשוט "שגר ושכח". העברת מידע מהירה ביותר בהשוואה לפתרונות גיבוי אחרים
• חסרונות השיטה: כיוון שמדובר במערך פנימי במחשב, עדיין יש אפשרות לאיבוד מוחלט של מידע במקרה של גניבה או אסון אחר, אין אפשרות לשחזר קבצים ששוכתבו או נמחקו בטעות.
• עלות 1GB של איחסון: 0.5 - 1 ש"ח

יחידה חיצונית הפועלת במערך RAID 1
אין צורך להרחיב הרבה. היום ניתן לרכוש יחידות מוכנות כדוגמת MyBook Mirror Edition של Western Digital, אשר פועלות על אותו עיקרון כמו השיטה המוצעת לעיל, עם הבדל קטן שכל המערך בא כמארז חיצוני עם ספק כוח נפרד, למעשה כונן קשיח חיצוני עם RAID 1 מובנה.

• יתרונות השיטה: יחסית מהיר ופשוט להתקנה והגדרה אישית. אמינות גבוהה.
• חסרונות השיטה: קצב העברת נתונים נמוך יחסית למערך פנימי
• עלות 1GB של איחסון: 0.5 - 1 ש"ח

שירותי איחסון וגיבוי באינטרנט
בגדול, הסיפור מאוד פשוט. לרשותכם מבחר של חברות המציעות חבילות מגוונות של גיבוי בחוות שרתים חיצונית. אתם בוחרים את החבילה שמתאימה לכם ביותר מבחינת מחיר ונפח איחסון ובתמורה מקבלים את הגיבוי המושלם שמוגן מכל דבר אפשרי, חוץ מאולי פצצת אטום שתנחת ישירות על החווה.

• יתרונות השיטה: ביטחון אולטימטיבי. לחוות שרתים יש מיגון ברמות הגבוהות ביותר. אפשרות לנפח איחסון בלתי מוגבל.
• חסרונות השיטה: המחיר בהתאם. קצב הגיבוי תלוי בקצב העלאה של חבילת האינטרנט שלכם (בארץ - נמוך מאוד)
• עלות 1GB של איחסון: החל מחבילות גיבוי קטנות שבאות בחינם ועד 250 ש"ח בחודש לנפח איחסון ללא הגבלה

סיכום ומסקנות
גיבוי מידע במחשב זה דבר שלדעתי כולם צריכים להיות מודעים לו, ולא רק הצלמים המושבעים שבינינו. קיימים לא מעט פתרונות בשוק, לכל צורך ומה שיותר חשוב - לכל כיס. המלצה אישית שלי, לגבות את המידע ב 2 מקומות לפחות, כאשר לפחות אחד מהם מחוץ לבית.
כדוגמה אישית אני יכול לקחת את עצמי. כל התמונות שלי מאוחסנות ביחידת איחסון חיצונית שעובדת במערך RAID 1, בנוסף לזה יש לי ארנק דיגיטלי בנפח 500GB, אותו אני מעדכן בתמונות חדשות על בסיס שבועי, והוא תמיד צמוד אליי. שמעתי על צלמים שלא לוקחים סיכונים מיותרים ומגבים את הקבצים ב 3 ו אפילו 4 מקומות שונים, אם יש לכם את האפשרות והכוח, לכו על זה.